על תחת ומעמד

בערב שבת האחרון היה נראה שמונית השירות שעליתי עליה עומדת להתלקח במכות תוך כמה שניות.

התיישבתי במושב השמאלי מאחור, ולידי נותר מקום ריק. לפני ישב בחור אפריקאי שלא נראה אתיופי אבל דיבר עברית היטב, וביקש מהנהג שנחכה לחבר שלו, שאיתו הוא שוחח בטלפון. נותרו עוד שני מקומות פנויים עד שהמונית תתמלא – ליד הבחור האפריקאי ולידי. כעבור דקה-שתיים הגיעו יחד שני הנוסעים שכולנו חיכינו להם כדי לנסוע: חברו של האפריקאי שישב לפני, אבל הקדים אותו בחצי צעד בחור אשכנזי – חולצת משבצות, שיער חום בהיר ופנים מדושנות משהו, גם מאלכוהול – שהתיישב ליד האפריקאי, במושב שלפני.

"אכפת לך לעבור אחורה…" התחיל הבחור האפריקאי, שרצה שחברו ישב לידו.

"לא," אמר האשכנזי בפסקנות, "פרינציפ. ורק שתדע שאין לי בעיה לשבת מאחורה אבל אני לא יעבור עכשיו."

השכן שלו היה המום – למה להיות כזה מניאק? חברו התיישב לידי והתחלנו לנסוע. האשכנזי, במעין ריקוד חיזור של מי שרוצה ללכת מכות עם אחר, הגיש לו את היד שלו.

"מה זה?" האפריקאי שואל.

"תן כִּיף", עונה האשכנזי, והאפריקאי ההמום:

"איזה כִּיף, אני עוד שנייה נותן'ך כף".

לזה כמובן חיכה הבחור האשכנזי. הוא נע במהירות לכיוון פניו של האפריקאי, כשגלים של ריח אלכוהול מלווים את התנועה המהירה: "אל תתחיל איתי. אני לא רוצה לקרוע אותך פה". הדיסוננס בין הלבוש הממותג לבין ההתנהגות האלימה שלו עשוי היה להגיע לשיא בעיני כמה מהאנשים במונית, אבל רובם פשוט הסתכלו החוצה, מהחלונות.

"שתוק שתוק, מי התחיל איתך?" האפריקאי הבהיר לו במבט נדהם שאין לו כוח לשטויות שלו.

"מה אמרת—" האשכנזי, ששמיעה היא כנראה לא הצד החזק שלו, נדלק: "דיברת על אמא שלי?"

"מי אמר משהו על אמא שלך?"

"צ'מע, אמא שלי נפטרה לפני שנתיים, ואף אחד לא מדבר עליה ככה". הוא היה גם די רגיש.

"מי דיבר על אמא שלך?" האפריקאי הבליט חיוך מלגלג, מתגרה אך גם נסוג, וחברו מאחורה החליט לקפוץ על המציאה: "סתום, יאללה, מה אתה רוצה מכות?"

האשכנזי העיף מבט עצבני לאחור והיה נראה שתוך רגע אני אמצא את עצמי באמצע קטטה בין המושבים. הנהג כבר נזעק, וצעק כמה מלים כדי להרגיע את הנצים מהמושבים האחרונים. איזו סמכות! אחרי הגערות של הנהג כל אחד מהם התחפר בפינה שלו, וירדנו בהצלחה לאיילון. כמה דקות לאחר מכן, האשכנזי פנה לבחור שיש לידי, והציע לו להתחלף איתו במקום, כדי שישב ליד חברו. הוא התיישב לידי ומשיחה שניהל עם אמריקאי דובר עברית, עלה שהוא השתכר במסיבת גג אצל חברים ליד רוטשילד, ועכשיו הוא חוזר לביתו בראשון לציון. הוא גם דיבר בגנות נס ציונה ודווקא בזכות הפאבים של רחובות, וירד סוף סוף בתחנה המרכזית של ראשון.

מונית שירות מגיעה לראשון לציון, סוף המאה ה-19. בפנים, אולי: כמעט מכות

תוך דקה או שתיים הצטמצם כל מספר הנוסעים, ונותרנו אני ושני האפריקאים עם הנהג. הם עברו לשבת במושבים הקדמיים לידו, והוא שאל, במבטא ערבי שלא שמתי לב אליו קודם לכן: "מה אתם מתעסקים עם אחד כזה… בשביל מה?"

"סתם," ענה לו האפריקאי הראשון, "ראית, הוא חיפש מכות…"

"נו, אלה אוכלים בתחת, מה אתה תבזבז את הזמן ש'ך על אחד כזה?" הנהג אמר. הסתכלתי החוצה מהחלון בהפגנתיות. זה מבאס לגלות שאנשים הם הומופובים (גם אם לא הייתי יכול לצפות למשהו אחר), ובכלל, היה ברור שהאשכנזי הזה לא אוכל בתחת (זילות של המושג).

"כן, סתם חרא, עזוב אותך, אין לי מה להתעסק בזה…"

"מה, שווה לך לשבת בכלא בשביל אחד כזה?" הנהג שקע לגמרי בשיחה עד ששכח להוריד את שני האפריקאים איפה שהם ביקשו – "הרי אתה תצא אשם בסוף." ועצר.

הוא הוריד את שלושתנו בתחנת האוטובוס, והתחלתי להתרחק מהשניים, כשפתאום נחלשו אצלי רעשי הרקע של של שפת הפוליטיקלי קורקט, והבנתי שה"אוכל בתחת" היה כיסוי לרגע יפה למדי של סולידריות של מדוכאים: הערבי הזהיר את האפריקאים מהסתבכות עם האשכנזי, בעל הכוח, שאיתו, לא משנה מה יהיו העובדות האמיתיות או "מי התחיל עם מי", בסוף "אתה הרי תצא אשם". כי "אתה" פלסטיני, או אתיופי, או אפריקאי בכלל, או אפילו רוסי או מזרחי, ומול השיער החום בהיר והמבט האגרסיבי של האשכנזי, שהופך כהרף עין למבט נגזל, ומול השופט האשכנזי והעורך דין היקר (והאשכנזי) של האשכנזי, אין מצב שלא תצא אשם, שלא תהיה המכשול הכהה שעמד בדרכו ממסיבת הגג הנורטיבית בשדרות רוטשילד, ועד לביתו הנורמטיבי בראשון לציון, מכשול שיש להסיר ולוודא שלא יפריע עוד במצבים דומים.

ובסולידריות של המדוכאים הזו שנוצרה בין חלקי המשפטים ובין חילופי המבטים דרך המראה האחורית, הכלל הבסיסי ביותר הוא שאסור לדבר על דיכוי, אסור להעלות על השפתיים את מה שכולם יודעים, ששני הצדדים במשחק הסולידרי הם המדוכאים, הנשלטים (בזה שמאלנים תמיד נופלים). זה הרי משחק של כבוד, כמו כל מצב וכל אירוע, וכדי לשמור עליו, הנשלט צריך לקודד את התודעה של ההישלטות בשפה של שליטה, של עליונות מצידו. האשכנזי, מעמד בינוני, "מלח הארץ", שהוריו בנו פה מדינה לתפארת עבורו, ולא עבור האפריקאים או הערבים (ועל חשבונם והריסותיהם), מקודד בתור "אוכל בתחת", והאיום שהוא מהווה מוסתר, מוסבר כנחיתות. אין מה להיכנס איתו למריבה ולהסתכן בגללו, לא רק מכיוון שהוא העליון במערכת, אלא דווקא מכיוון שהוא מוצג כנחות יותר, כמי שזו תהיה פגיעה בכבוד והשפלה לתת לו בכלל תשומת לב.

האפריקאים כבר התרחקו לכיוון מרכז ראשון, נהג המונית הסתובב וחזר לתל אביב. הרגע העדין הזה היה ונגמר, אך בכל זאת התקיים. האם הנהג באמת הומופוב? אם הם באמת מבינים את שותפות הגורל המעמדית שלהם, אולי נראה אותם איזו פעם במחאה החברתית? כמה מוזר שחלקנו כאקטיביסטים מודדים סולידריות מעמדית רק לפי השתתפות בהפגנות ובפינויי בתים, וכמה מייאש שכאנשים שהדנ"א שלהם אחוז כל כך בליברליזם, אנחנו ממשיכים לדבוק בתפיסה הנוצרית-פרוטסטנטית שמנסה לאתר רק במה שאנשים אומרים את מה שהם "מאמינים בו" "באמת" "במהותם", במקום להתמקד במה שאנשים, פשוט, עושים. כי אולי סולידריות מעמדית מופיעה בכל מיני אתרים לא צפויים וברגעים חולפים, שפועלים בכל זאת כרשת הגנה וכמנגנון התמודדות של קבוצות מדוכאות, ואולי הביטויים שבהם היא מופיעה צורמים לאוזן, אבל זו רק שפה לקודד את המאבק על כבוד.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על על תחת ומעמד

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני לא כל כך מבינה מי שמך לקרוא לאנשים האלה שאינך מכיר "מדוכאים" ו"נשלטים" ולטעון שאתה יודע איזה "משחק" הם משחקים

    • אלירן הגיב:

      כנראה שאף אחד (מי כן רשאי "לשים" אנשים אחרים בעמדה הזו?), אבל זה די בלתי נמנע לחפש חוקיות ומשמעות במה שאנחנו חווים, לא?

  2. נטע הגיב:

    אלירן, אין ספק שזיהית אחוות מדוכאים ורגע של סולידריות מעמדית. עולות לי שתי שאלות: 1. למה מקדדים את העליון במונחים של הומופוביה, האם ההומואים אכן מייצגים שכבה עליונה-אשכנזית או שמדובר סתם בצורך הגברי להיבדל מינית, קידוד מילולי חסר מהות כשלעצמו? 2. האם במחאות והפגנות נמדד שינוי חברתי?

    • אלירן הגיב:

      אני חושב שמראש מעמדות עליונים כבר קידדו את עצמם בתור מעין-הומואים: עדינים יותר, מעודנים יותר, נשיים יותר. מי שמתנגד להם פשוט ממשיך את הקו הלוגי של ההתנהגות הזאת ומהפך אותה, כך שמה שנחשב כנשגב, מתוחכם ומפותח בה, הופך לשלילי ובזוי. אני רוצה להיזהר פה ולא לתת גם את היוזמה הזו לבורגנים/אשכנזים, אבל זו אופציה. אני לא חושב ששינוי חברתי נמדד במחאות, אבל זו עוד זירה להגשים אותו, נראה לי

      • נטע הגיב:

        כלומר ה'קללה' "הומו" כשהיא באה מבן מעמד נמוך כלפי מעמדות גבוהים, היא בעצם לנסות לבזות משהו עדין, מתוחכם ונשגב. זה כמו שקוראים לאשכנזים "ווזווזים".
        וכאשר בן מעמד גבוה קורא למישהו "הומו" – זה כבר כן מגדרי?

      • אלירן הגיב:

        אני לא אומר שזה באמת "נשגב", אלא שכשזה נישא בידי אנשים שמגדירים את התרבות שלהם כנשגבת, וכשיש להם כוח לגרום לאחרים לתפוס את ההגדרה הזו כנכונה, זה נתפס כ"נשגב". יש לכינוי הזה יש פן מגדרי בכל סיטואציה, זה לא שרירותי בעיניי. עצם זה שמאפיינים "נשיים" מנוכסים כדי לציין מעמד גבוה ומתוחכם זה כבר מגדרי. בטח שלא צריך לחלץ מפה אמירה כאילו הומופוביה היא בסדר כשמצבעיה הם מעמדות נמוכים ולא בסדר כשאלה מעמדות גבוהים יותר

  3. עליזה הגיב:

    אהבתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s